0507624558

ראשי --> כתבות --> מדיניות

        שבויים - 29 אוקטובר 2003        רשות לכל תושביה - אוג' 03     אז יש גדר.... אוג' 03






 שבויים                                                                                                                                            oct 03

 

 איני יודע אם אלו רק בנינו שאינם עמנו ומוחזקים בידי אויבנו, או שגם אנו שבויים בתפיסותינו המוזרות עד מאוד, הגם שהמציאות מתעקשת להראות לנו דברים אחרים.

הנחת וינוגרד - דו"ח הוועדה קובע כי הנחת העבודה של הממשלה היא כי רון ארד חי. או שזו הנחה ישנה מאוד שאינה נכונה עתה או שזו הנחה שגויה.
מה שבטוח הוא שאף לא נציג רשמי דוחה הנחה זו, ואפשר להבין זאת. הקביעה שרון ארד אינו עוד בין החיים היא החלטה לא פופוליסטית מעיקרה וגוזרת על המשפחה הקרובה ועל תיקוותיהם של כל עם ישראל המפלל לחזרתו של הנווט אחת- וותרו על משאלות ליבכם.

 

הסיבה העקרית עד כה להחזקתו וחטיפתו של מ. דיראני הייתה הטענה כי הוא ארד היה בחזקתו לתקופות זמן שונות במהלך שנות השמונים וכי יש לו מידע בנושא.
אפשר גם להסתכל על החזקתו אצלנו בתאי המעצר כעונש לחוטף על החזקת הנווט. רק הגיוני וסביר לבקש כי כל עוד הנווט בשבי ואינו עמנו, העונש יישאר בתוקף, דיראני
יישאר לימוק בבתי הכלא שלנו....אלא אם כן הנחת העבודה היא שרון מת.

אבסורד ושקרי לדעתי לומר מצד אחד שרון ארד חי (כהנחת עבודה) ומצד שני להוציא את דיראני ועמו מאות מחבלים אחרים
(שבגללם , ופה אני מוכן לחתום , עוד נאבד נפשות רבות מעמנו) לחופשי תמורת 3 גופות חיילי נח"ל (בהנחה שהנם מתים) ואזרח פורע חוק וסדר.

 

במצב קשה זה משהו צריך לבוא למשפחות החיילים אם אלו אינן מסוגלות להגיע למסקנה בעצמן ולבקש מהן לבצע סוויץ' מחשבתי,  אם יוכח כי החיילים מתים ואינם עוד בין החיים. המשפחות צריכות לוותר על הדרישה להחזיר את הגופות ארצה כשמנגד ישוחררו רוצחים בכמויות מסחריות לחופשי. הילדים מתים וקבורים היכן שהוא. זה קשה לעיכול , אבל זה נסבל, וכי בגלל מקום קבורה ומצבה רשמית במקום קרוב וידוע כמו קריית שאול נניח, המשפחות היו רוצות שהמחבלים המשוחררים יוסיפו עוד כמה קברים לשורות המתים המתרחבות. ושוב, אני חוזר ואומר- בהנחה שהחיילים מתים.

לגבי טננבאום זה סיפור אחר. טרגדיה לכשעצמה לכאורה לפחות , אבל לא ייתכן  שמדינה שלה תסתובב ותסתחרר בגלל אזרח מוטרף בין אם בגלל מצב כלכלי רעוע ובין אם בגלל בצע כסף. זאת טרגדיה אבל אין מה לעשות בנידון. בטח לא לשחרר את כל המי ומי שבכלא. אם אין לנו ביצים לבוא ולהגיד למשפחה – מצטערים, אבל זה המצב ואנו לא מוכנים לתנאים אלה בנסיבות אלה, אז אנחנו חלשים , מאוד מאוד.
ובהקשר זה נקודה נוספת למחשבה, צינית במידת מה אבל אין סיבה, נכון לעכשיו , להאמין שאינה נכונה:     טננבאום אמר שירוויח בעסקה 150 אלף דולר. אנו מניחים כי אולי מדובר בעסקי סמים, אבל אולי זה משהו אחר לגמרי. אולי הוא מסר עצמו בכוונה לאוייב תמורת הבטחה (הגם שקרית אולי) כי תמורת החזקתו בשבי עד לשחרור האסירים יקבל את סכום הכסף המדובר. ומי שאין לו כסף מוכן גם לקבל מכות כאלה ואחרות תמורת קבלת הסכום האמור. אולי.

 

ואם בכל זאת ההנחה שרון עדיין חי תופסת כאן ואיראן לא פוצה פה , הרי זה רק יכול להיות שתמורת רון או מידע עליו (כמו שאומרים חכמים שידע הוא כוח ואצלנו זה מוכח , מחבלים משוחררים תמורת פירורי מידע. ודאי העולם הערבי צוחק עלינו ללא הרף) נדרש להחזיר את רמת הגולן והיהודה ושומרון. זה יהיה בסגנון של רון תמורת שטחים. ואז בימים ההם אם נסרב עוד ניתפס כי בגללנו לא החוזר הנווט.

 

והחמור מכל -  מהלך העניינים ילמד את הערבים שאין להם כל צורך להחזיק שבויים\ חטופים בחיים. ניתן ואפילו רצוי להרוג אותם ישר ברגע הראשון, כך ייחסכו מהם הוצאות על מזון ושמירה , ומנגד מחיר המתים שווה למחיר החיים. כי גם תמורת גופות ישראל מוכנה לשחרר מאות מחבלים, אז למה לא בעצם.

רשות לכל תושביה

 עם ועד כמה שקשה להכיר בכך לפחות לחלק מאתנו, קיומה של הרשות הפלשתינית והכרתנו בה היא עובדה מוגמרת וסגורה.
כמוה הכרה כי חיים בתוכנו המון אדם אשר אין להם זכויות והם זכאים להם בדרך זו או אחרת (ובזאת לא כלולים העובדים הזרים).
אם או כאשר תקום ותמומש מדינה פלשתינית רצוי שכמה דברים יהיו מסוכמים מראש.אנו לא נפתור את הבעיה הדמוגרפית בין אם ניקח בחשבון את ערביי יהודה ושומרון ,או בין אם נתייחס רק לערבים אזרחי ישראל.
עלינו להשלים עם העובדה כי לא משנה כמה עולים חדשים יעלו וכמה שנים יעברו, בסופו של דבר, יהיו כאן יותר ערבים.

הפתרון היחיד ויסלחו לי מנהיגנו המבוגרים שששים לשים קץ לסכסוך בגבולות הקדנציה שלהם, הוא בראייה לשנים הלאה.

בהנחה שיקומו שני פרלמנטים- פלשתינאי וישראלי בארץ ישראל, החלוקה בדבר זכויות ההצבעה צריכה להיות על פי הדת.
כל היהודים באשר הם גרים יצביעו לפרלמנט הישראלי וכל הערבים באשר הם גרים (מוסלמים בעיקרם) יצביעו לפרלמנט הפלשתינאי.
רק באופן זה מדינת ישראל יכולה להבטיח כי לנצח תכונן בה לאומיות ישראלית ויהודית( חילונית ודתית ).

כך גם מבחינת תשלומי המיסים - כל אזרח ישלם מיסים לרשות המעניקה לו אותם. למשלף ערבי מאום אל פאחם או טירה יצביע לרשות הפלשתינאית, אבל ישלם על חשמל לחברת החשמל.
אזרח יהודי הגר בשטח בשליטת הפלשתינאים ישלם לרשות המקומית עבור שירותים שזו תעניק לו.

אולי יום זה הנו רחוק עדיין, אבל הוא היום אליו כולנו צריכים לשאוף.

ודבר אחרון וחשוב אולי אף יותר - חובה לתמוך בבחירות דמוקרטיות בחברה הפלשתינית- החשש כי החמאס או מבחינתי אפילו גדודי אל אקצא יתפוו את השלטון אולי נכון הוא, אבל אם הוא מייצג את רוב הציבור הפלשתיני הרי שיש לתת לגוף הנבחר את הלגיטימציה ואתו להתעמת, ולא עם שלטון המתאים לנו אולי כברירת מחדל אבל שאינו משקף את מרבית הציבור הפלשתיני.
 

אז יש גדר......    אוג' 2003

מי אני בכלל שאגיד אמרתי לכם, ובכל זאת-
הגדר החוצצת לכאורה ביננו לבין מפגעים פוטנציאלים חוצצת עוד יותר ביננו לבין שלום כלשהו.
הרי לא ייתכן לחשוב שאם ותקום רשות פלשתינית עצמאית בשטח כלשהו בארץ ישראל, היא תוכל בגבולותיה הסגורים מכל עבר להתקיים כלכלית ופסיכולוגית. גם לא ממש ברור לי מי יהיה יותר בתנאי גטו הם או אנחנו-  ממערב ים ממזרח חומה.

אם יושג אי פעם שלום בין ישראלים ויהודים בעיקרם לבין ערבים ופלשתינאים בעיקרם, הוא ייבנה אך ורק על שיתוף - הן בעבודה והן במשאבים. "הגדר" תמנע כל יכולת לתנועה הדדית בין שתי הרשויות. אולי אם יפרצו בה מעברים רבים ותוכל להתקיים תנועה לשני הכיוונים לא תהיה בעיה, אבל אז למה עשינו גדר? ואם כבר עשינו, לדעתי עלינו להטיל חלק מעלויותיה על האכלוסייה הפלשתינאית . כמו שכנים טובים שאחד מהם דורש לבנות גדר, השני נאלץ לחלוק עמו בעלויות ההקמה.

אין דין גדר זו כדין גדר גבול אחרת בכל מקום בעולם. זאת מאחר שמדובר בגדר הנמצאית בתוך שיטחה של ארץ ישראל. אין אפשרות למתוח קו כלשהו ולומר שמכאן ואילך זה שלכם וזה שלנו. הגדר נראית כמתפתלת כפוליטיקאי שאין לו תשובה טובה.

על הכיעור האסטטי כבר אין מה לומר אלא רק להצטער.
 
רועי יוגב




 
 
 
 
 
 
 

 

 
Feedback Form